מה זה מט בשורה האחרונה ואיך נמנעים ממנו? מלך שנעול מאחורי החיילים שלו, צריח או מלכה שנותנים שח, וחלון שמציל. עם תרגול על הלוח.
אחרי הצרחה, המלך עומד בשורה האחרונה מאחורי שלושה חיילים. זה בטוח, אבל יש בזה סכנה.
אם צריח או מלכה של היריב מגיעים לשורה האחרונה ונותנים שח, למלך אין לאן לברוח. זה מט.
המלך שלו סגור על ידי החיילים שלו עצמו. כל המשבצות שמסביבו תפוסות.
הרעיון חוזר שוב ושוב במשחקים, גם של שחקנים מנוסים.
כדי להימנע ממט כזה, נותנים למלך משבצת. מזיזים חייל אחד, למשל h3, וכך נוצרת משבצת h2.
עכשיו אם יש שח בשורה האחרונה, המלך יכול לברוח ולא יהיה מט.
לא צריך למהר. אבל כשהיריב יכול להביא צריח לשורה האחרונה, זה הזמן.
גם דרך אחרת: להשאיר צריח שלכם בשורה האחרונה, כך שהיריב לא יכול לתת שח.
אם אצל היריב אין חלון, בודקים אם אפשר להגיע לשורה האחרונה. לפעמים קל, ולפעמים צריך לסלק כלי שמגן.
והרעיון הכי יפה: הקרבת כלי כדי לפתוח את הדרך. על זה במודול הבא בנושא.
לפני שיוצאים להתקפה, בדקו שלכם יש חלון. אחרת היריב יכול להפוך את הרעיון נגדכם.
ההצרחה מציבה את המלך בצד הלוח, מאחורי שלושה חיילים. זה נותן ביטחון מול התקפות, אבל גם סוגר את המלך מכל הצדדים. היתרון והחיסרון נובעים מאותו מקום.
כשהמלך עדיין במרכז, אין סכנה כזו. לכן ההצרחה צריכה להיות מלווה בתכנון: מי שמצרח צריך לחשוב על החלון. עוד על ההצרחה: הצרחה.
קודם, חלון: h3 או g3. שנית, צריח בשורה האחרונה שמגן על המלך. ושלישית, להזיז את המלך לפני שהצריח של היריב מגיע.
כל אחת מהן מתאימה למצב אחר, ושחקנים מנוסים בוחרים לפי העמדה.
הרבה טעויות של מתחילים הן בדיוק כאלה: צריח של היריב מגיע לשורה האחרונה כי לא שמו לב. כדאי לשלב את הבדיקה בהרגל: בדיקת בטיחות לפני כל מהלך.
שח-מט שבו המלך נמצא בשורה האחרונה, מוקף בחיילים שלו, וכלי של היריב נותן שח בשורה הזו.
כי אחרי הצרחה המלך יושב בשורה האחרונה מאחורי שלושה חיילים, ואין לו משבצת לברוח אליה.
משבצת פנויה לפני המלך, שנוצרת כשמזיזים חייל אחד, למשל h3. המלך יכול לברוח אליה ולא יהיה מט.
מביאים צריח או מלכה לשורה האחרונה, בלי שאף כלי של היריב יוכל לחסום או לאכול.
יוצרים חלון, שומרים על השורה האחרונה עם צריח, או מזיזים את המלך.
כשהיריב מקבל צריח בעמודה פתוחה, ולא לפני כן. אם עושים מוקדם מדי, מחלישים את המלך.