מתי כדאי להקריב כלי בשח? הקרבה למט, חישוב מראש ומה בודקים לפני כל הקרבה. עם דוגמאות של הקרבת מלכה ותרגול על הלוח.
הקרבה היא ויתור על כלי תמורת משהו גדול יותר. הכי טובה היא הקרבה שמובילה למט.
כאן הלבן נותן את המלכה. היריב חייב לאכול אותה, והפרש נותן מט חנוק.
הצעד הראשון הוא Qg8+. המלכה מוגנת על ידי הפרש ב-h6, ולכן המלך לא יכול לאכול אותה.
הרץ השחור אוכל. ואז Nf7, וכל המשבצות סביב המלך תפוסות בכלים שלו עצמו.
אותו עיקרון בשורה האחרונה. צריח שחור שומר על המלך, והלבן מקריב את המלכה כדי לסלק אותו.
אחרי שהצריח אוכל, הצריח הלבן נותן מט.
ההקרבה מושכת את המגן אל המשבצת שבה אנחנו רוצים. זה נקרא הסחה.
אפשר לחשב אותה מראש: מי חייב לאכול, ומה נפתח אחרי.
הקרבה טובה היא הקרבה מחושבת. לפני שמקריבים, בודקים שלוש שאלות.
האם היריב חייב לאכול? האם יש לו תגובה אחרת? ומה קורה אחרי כל אחת מהן?
אם התשובה לשאלה האחרונה היא תמיד מט או רווח ברור, זו הקרבה טובה. אם יש תגובה אחת שמצילה אותו, כנראה שלא.
ואם אין מט ואין רווח, עדיף לא להקריב.
הקרבות מוצלחות נראות כמו קסם, אבל מאחוריהן כמעט תמיד חישוב. הדוגמאות כאן הן מט בשני מהלכים, כלומר אפשר לחשב אותן עד הסוף.
ככל שהחישוב ארוך יותר, ההקרבה מסוכנת יותר. לכן בתחילת הדרך מתרגלים הקרבות קצרות.
הראשון הוא מט חנוק: הקרבה כדי למשוך כלי אל המשבצת שחונקת את המלך. על המט עצמו: שח כפול ומט חנוק.
והשני הוא שורה אחרונה: הקרבה כדי לסלק צריח שמגן. על זה בהרחבה כאן: מט בשורה האחרונה.
הכלל הוא פשוט: אם לא רואים את הסוף, לא מקריבים. אפשר להשתמש בבדיקה: מי חייב לאכול, ומה נשאר לו.
ואל תשכחו את ההפך: גם היריב יכול להקריב נגדכם. לכן כדאי לבדוק ההגנה: בדיקת בטיחות לפני כל מהלך.
ויתור מכוון על כלי, תמורת יתרון גדול יותר. בדרך כלל מט או רווח חומר.
כשאפשר לחשב רצף מכריע, למשל מט בכמה מהלכים או רווח חומר ברור.
האם היריב חייב לאכול? האם יש לו תגובה אחרת? ומה קורה אחרי כל אחת.
הקרבה שנראית טובה אבל לא מובילת לשום דבר, והיריב פשוט נשאר עם כלי יותר.
כן, אם אפשר לחשב את המשך המט. מלכה נחשבת הכלי היקר ביותר, ולכן ההקרבה הכי מרשימה.
מתרגלים עמדות של מט. אחרי זמן רואים דפוסים כמו שורה אחרונה ומט חנוק.