איך מחשבים מהלכים קדימה בשח? רשימת מועמדים: שח, אכילה ואיום, כולל מהלכים שקטים. איך בודקים תגובות ומגיעים עד הסוף. עם תרגול על הלוח.
כשאתם מחפשים מהלך טוב, התחילו מרשימה קצרה: כל השחים, כל האכילות, וכל האיומים.
אלה המהלכים שמכריחים את היריב להגיב. לכן קל יותר לחשב אותם עד הסוף.
כאן הלבן מקריב את המלכה בשח. למלך השחור יש מהלך אחד, לאכול, ואז הצריח נותן מט.
בדיוק בגלל שהתגובה כפויה, אפשר לראות את כל הרצף.
לפעמים המהלך הטוב ביותר אינו שח ואינו אכילה. הוא מהלך שקט שיוצר איום שאי אפשר לעצור.
כאן Qd4 לא נראה מאיים, אבל הוא מאיים על g7 במט. ואין לשחור הגנה.
קשה לראות מהלכים כאלה, כי הם לא מכריחים את היריב מיד. לכן חיפוש שלהם דורש מחשבה.
השאלה לשאול: מה המהלך שאיום אחריו אי אפשר למנוע?
אחרי שמצאתם מהלך, בודקים את כל התגובות של היריב, לא רק את הנראית.
אם יש תגובה אחת שמונעת את התוכנית, צריך לחפש מהלך אחר.
זו הטעות הנפוצה: מוצאים רעיון, בודקים תגובה אחת, ומתעלמים מהאחרות.
כדי להיות בטוחים, מונים את כל התגובות החוקיות. לפעמים יש רק אחת או שתיים.
מי שמחשב כל מהלך מאפס מתעייף ומפספס. לכן עובדים בשיטה: רשימת מועמדים, בדיקת תגובות, והחלטה.
השיטה הזו מפחיתה טעויות, ובעיקר כשהעמדה מסובכת.
שחים, אכילות ואיומים. כל מהלך מועמד שייך לאחד מהם, או שהוא מהלך שקט. ההבדל מסביר למה אפשר לדלג על מהלכים: אם אין בו שח, אכילה או איום, הוא לא מכריח כלום.
אבל המהלכים השקטים הם הגבול של המומחים. ההקרבות של הקרבת כלי הן שחים או אכילות, וכך אפשר לחשב אותן.
פתרו חידות של מט בשני מהלכים, וכל פעם כתבו מה התגובות של היריב. כך החישוב נהיה שיטתי. ואם אתם רוצים לשפר את הניתוח, בקרו כאן: ללמוד מהמשחקים שלך.
מכינים רשימת מהלכים מועמדים, ואז בודקים לכל אחד את תגובות היריב עד שהרצף ברור.
המהלכים שמתחילים לבדוק: שחים, אכילות ואיומים. אלה המהלכים שמכריחים את היריב.
כי לשח יש מעט תגובות, ולכן קל לחשב אותו.
הם לא נותנים שח ולא אוכלים, אבל מאיימים על משהו גדול. הם קשים לראות, ולכן חשוב לחפש אותם.
כשכל תגובה אפשרית של היריב מובילה לתוצאה ידועה, כמו מט, רווח חומר או עמדה ברורה.
בהתחלה שניים או שלושה. עם הזמן אפשר יותר. החשוב הוא לבדוק את כל התגובות.